התשובה הקצרה: מתחילים בהוצאות
כדי להבין כמה כסף צריך לפרישה מוקדמת, לא מתחילים מהשכר ולא מנחשים מספר שנשמע מרשים. מתחילים בכמה עולים החיים שאתם רוצים לממן בלי משכורת. חשבו הוצאה שנתית מייצגת, הוסיפו הוצאות גדולות שאינן חודשיות והפרידו בין צרכים קבועים לבין דברים שתוכלו לצמצם בשנה חלשה.
כדאי להסתכל על 12 חודשים מלאים ולא על חודש “נקי”. ביטוחים שנתיים, חופשות, טיפולי שיניים, החלפת רכב ועזרה למשפחה נוטים להיעלם מחישוב מהיר. ככל שבסיס ההוצאה מציאותי יותר, מחשבון הפרישה המוקדמת ייתן תרחיש שימושי יותר.
נוסחת מספר החופש
מחלקים את ההוצאה השנתית בשיעור המשיכה ההתחלתי. הוצאה של 180 אלף ₪ בשנה ושיעור משיכה של 3.5% נותנים יעד של כ־5.14 מיליון ₪. שיעור משיכה של 4% שקול בקירוב להון של פי 25 מההוצאה השנתית; 3.5% שקול לפי 28.6; ו־3% לפי 33.3.
זו נקודת פתיחה לתכנון, לא תחזית. תשואות אינן מגיעות בקו ישר, אינפלציה משתנה ומסלול חיים ארוך כולל הפתעות. לכן עדיף לחשב טווח ולא מספר יחיד.
- 3% — יעד הון גדול יותר ומרווח רחב יותר לפרישה ארוכה.
- 3.5% — תרחיש שמרני שימושי לבדיקת רגישות.
- 4% — יעד קטן יותר, אך רגיש יותר לשנים חלשות בתחילת הפרישה.
מפרידים בין שתי תקופות
בישראל חשוב להפריד בין השנים שמיום הפרישה המוקדמת ועד תחילת קצבאות אפשריות, לבין השנים שאחריהן. תיק נזיל צריך לגשר על התקופה הראשונה; פנסיה, קצבאות והכנסות נוספות עשויות להקטין בהמשך את הסכום שהתיק נדרש לספק.
אל תחברו אוטומטית את כל החיסכון הפנסיוני להון הזמין היום. נזילות, תנאי משיכה, מס והגיל שבו ניתן לקבל קצבה משפיעים על התכנון. את הזכויות והסכומים האישיים בודקים במקורות הרשמיים ועם בעל מקצוע מתאים.
שלושה תרחישים במקום תשובה אחת
הריצו במחשבון תרחיש בסיס, תרחיש שמרני ותרחיש גמיש. בשמרני הורידו תשואה צפויה והקטינו את שיעור המשיכה. בגמיש הוסיפו הכנסה חלקית או אפשרות לצמצם הוצאה זמנית. אם התכנית עובדת רק בהנחה האופטימית ביותר, היא עדיין לא בשלה.
השאלה איננה רק כמה כסף צריך, אלא כמה גמישות יש מסביב למספר. מסים, דמי ניהול, בריאות, עזרה למשפחה והוצאות חד־פעמיות צריכים לקבל מקום. תכנית עם מרווח ומקורות הכנסה נוספים בדרך כלל עמידה יותר מתכנית שמכוונת בדיוק לשקל האחרון.
דוגמה מלאה: הוצאה של 15 אלף ₪ בחודש
נניח שהחיים שאתם רוצים לממן עולים 15 אלף ₪ בחודש, כלומר 180 אלף ₪ בשנה. לפי שיעור משיכה של 4% יעד ההון ההתחלתי הוא 4.5 מיליון ₪. ב־3.5% היעד עולה לכ־5.14 מיליון ₪, וב־3% הוא מגיע ל־6 מיליון ₪. אותה הוצאה מייצרת שלושה יעדים שונים מפני שכל שיעור משיכה קונה רמת מרווח אחרת.
כעת הפרידו את ההוצאה לשתי שכבות. אם 12 אלף ₪ הם בסיס ו־3,000 ₪ גמישים, אפשר לחשב תרחיש רגיל לפי 15 אלף ותרחיש הגנה לפי 12 אלף. התרחיש הגמיש אינו תירוץ לבנות תכנית חלשה; הוא מראה כמה מרחב החלטה קיים בשנה שבה השוק או החיים מפתיעים.
- 15,000 ₪ בחודש × 12 = 180,000 ₪ הוצאה שנתית.
- 180,000 ÷ 4% = 4,500,000 ₪ יעד הון.
- 180,000 ÷ 3.5% ≈ 5,143,000 ₪ יעד הון.
- 180,000 ÷ 3% = 6,000,000 ₪ יעד הון.
מסים, דמי ניהול ופנסיה: מה המספר לבדו מפספס
מספר החופש מבוסס על הוצאה, אבל התיק נדרש לממן גם עלויות שאינן מופיעות תמיד בתקציב. מס על רווחים תלוי בסוג החשבון, במחיר המקורי ובמימושים; דמי ניהול מצטברים לאורך שנים; ופנסיה עתידית עשויה להפחית את המשיכה שתידרש מהתיק הנזיל. לכן אין אחוז מס אחיד שכדאי להוסיף אוטומטית לכל אדם.
דרך עבודה שימושית היא לבנות שכבת גישור עד גיל קבלת הקצבאות האפשריות ושכבה שנייה לאחר מכן. בשכבה הראשונה מתמקדים בהון נזיל ובהוצאה מלאה. בשנייה מוסיפים בזהירות הכנסות עתידיות שנבדקו ומפחיתים אותן מההוצאה שהתיק צריך לממן. כך נמנעים גם מספירה כפולה של הפנסיה וגם מהתעלמות ממנה.
מתי מעדכנים את מספר החופש?
עדכנו את החישוב פעם בשנה וגם אחרי שינוי גדול: מעבר דירה, ילד, שינוי שכר, ירושה או החלטה לעבוד פחות. אין צורך להגיב לכל חודש בשוק. המטרה היא לשמור על הנחות שמתארות את החיים, לא לרדוף אחרי מספר שמשתנה בכל יום.
ככל שמתקרבים למועד היציאה, עברו מחישוב כללי לתזרים לפי שנים. כך ניתן לראות אילו שנים נשענות על הון נזיל, מתי מצטרפות הכנסות אחרות ואיפה נדרש מרווח נוסף.
מקורות להמשך בדיקה
המידע במאמר הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ השקעות, מס או פנסיה המותאם לנסיבות האישיות שלך.